קטעים מספרים שהרשימו אותי או מצאו חן במיוחד

16.10.2016

"המוזיקה הייתה אטית ומלנכולית, נוקטורנו שנוגן בלילה האחרון ממש של ילדותה, לא, בוודאות אל תוך שחר נשיותה, ואני ראיתי את אביה בוכה בכסאו, ואמה בכתה, וכן גם אני, בעוד מאי המשיכה לנגן, בעין יבשה". (תרגום חופשי מאנגלית)

הג'נטלמן הארעי, סבסטיאן בארי

 

6.10.16

"רק עכשיו, כששוב איני מסוגל לכפות על עצמי אותה מידה של איפוק שמנעה אותי כל השנים מלכתוב עליה ואני מנסה, בפעם הראשונה בחיי, לתאר את שפתה העליונה של אמא כמו שראיתיה אז, בחול המועד פסח, הולכת ותופחת מעוצם ההשפלה, ממרי כבוש, מכאב שאין לו שעור, אני מניח את פי על פיה ומניח לבכי ההוא, שהיא חסמה בשיניה המחושקות, לפרוץ החוצה."

חבלים, חיים באר

8.9.16

"התחלתי לחיות בלי לתת לעצמי דין וחשבון, ללא ספק אחת המטפורות של האושר" (תרגום חופשי מספרדית)

צורת ההריסות, חואן גבריאל ואסקז

26.7.16

"ושלחתי את ידי המנומנמת לגעת בפניו, מעט מטה מהמצח שלו, הגבוה ופתאום במקום המשקפיים פגשו אצבעותי דמעות. אף פעם בחיי, לא לפני אותו לילה ולא אחריו, אף לא במות אמי, אני לא ראיתי את אבי בוכה. ובעצם גם באותו לילה לא ראיתי; היה חושך בחדר. רק יד שמאל שלי ראתה".

סיפור אהבה וחושך, עמוס עוז

23.7.16

"ושוב עשו החיים את הלולאה שלא תיאמן" (תרגום חופשי מפולנית)

מרצדס בנץ, פאבל הילה, עפ"י בוגומיל הראבאל