יום ה', ה-15 בספטמבר

בחוץ נשמע קול המואזין ביומו השלישי של חג איד אל אידחה. אתמול נסעתי לסכנין כדי לשלם את התשלום הדו-חודשי לרשויות המס ומצאתי את העיר ריקה ודוממת. השעה הייתה שמונה וחצי, איש לא נראה ברחוב, כל החנויות היו סגורות ורק מדי פעם עברה איזו מכונית. נדהמתי להבין שאחרי שאני גר בסמיכות לסכנין כבר קרוב לארבעים שנה מעולם לא ביקרתי בעיר ביום חג. מה זה מלמד עלינו, היהודים והערבים בארץ, ואני עוד מזהה את עצמי ואולי אף מזוהה על ידי אחרים כ-"אוהב ערבים", ביטוי שהוא תרגום של "אוהב יהודים" של ילדותי.

הבוקר סיימתי את קריאת "צורת ההריסות" ועל דעתי המשפט הפותח של "מרצדס בנץ" - "ושוב עשו החיים את הלולאה שלא תיאמן" ולא במקרה, גם ספרו של ואסקז בנוי על המטפורה הזו, גם אם לא במוצהר. מעניין איך תורגם המספט הזה לספרדית.

יש קטעים בספר שהייתי מקצר, אבל הוא מארג של מציאות ובדיה עשוי בידי אומן ומעורראת התפעלותי, אני שאיני מסוגל להמציא ולו דמות בדיונית אחת, לכל היותר אני יודע לתאר דמויות מציאותיות בהקצנה בדיונית. גם לקראת סיום קריאת הספר הרגשתי צורך לבדוק את אמיתות המסופר. כאשר פתחתי את הטבלט ניצבה מולי תמונתו של שמעון פרס שתוך הידיעה שקראתי אתמול ב-El Pais על אשפוזו של פרס, האמת שלמדתי על האירוע המוחי של פרס ערב קודם לכן, כאשר חיפשתי מידע על דמות אחרת מהספר ועוד תמהתי איך זה לא סיפרו על כך בתוכניתו של ירון לונדון שהוא מתעקש שיקראו לה "לונדון וקירשנבאום", חודשים רבים אחרי מותו של של זה עד שהתברר לי שהאירוע היה כנראה בין שעת התוכנית ושעת השיטוט שלי באינטרנט.

הבוקר חיפשתי שתי דמויות - את דמותה של הסופרת הבוסנית Senka Marnikovic ואת דמותו של הקולומביאני Hernando de Bengochea שהיה אחד המתנדבים הקולומביאנים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ואף נהרג בה. התברר לי ששתי הדמויות הן דמויות אמיתיות, היו אנשים כאלה. המוזר הוא שדמותה של הסופרת הופיע לי בכתבה שכתב ואסקז בכתב העת El Espectador שהיא עצמה מוזכרת יותר מפעם אחת בספר.

עדיין מקונן בי הספק, ואולי כל הסיפור אמיתי בדיוק כפי שמתאר אותו ואסקז? אני יודע שזה לא יכול להיות אבל בכל זאת?

עלה על דעתי לשאול את ואסקז את השאלה שהתכוונתי לשאול את חיים באר, איך הוא מבטיח את שיתוף הפעולה של גיבוריו עם הבדיה.

בערב שבת האחרון כלנו ארוחת ערב אמל חברים וסיפרתי להם על ספרו של ואסקז. ידידי מנוער משה רצה מאד לדעת למה אני מתכוון כשאני אומר שאני אוהב את הספר, בניסוחו שלו "מה השורה התחתונה". השבתי לו שיש לי מדור באתר שבו אני כותב על טעמי הספרותי. טעמי הספרותי אינו מעניין אותו הוא אמר, הוא רצה לדעת במה ספר אחד טוב בעיני מספר אחר. הבנתי פעם נוספת שאנחנו מתייחסים לספרות בקטגוריות שונות, הוא מנסה בכל כוחו לדלות ממני את המרכיב האבייקטיבי של הערכתי לספר ואילו אני נצמד לתחושה הסובייקטיבית, שהיא תלוית זמן ומצב רוח.

 

Gaitan

Jorge Eliécer Gaitán - מנהיג קולומביאני שרציחתו ב-1948 היא הציר המרכזי בספר